כשכתבנו את הטקסט הבא, לפני כחודש וחצי, לא תיארנו לעצמנו שכמה שבועות מאוחר יותר ניאלץ להילחם על זכותנו לרקוד ועל עצם קיומנו. ביום חמישי הקרוב, בשעה 13:30, יתקיים בבית משפט השלום בתל אביב הדיון המכריע על עתידו של מועדון הבלוק: האם ייסגר לצמיתות או שימשיך לפעול עוד שנים רבות. אולי זה לא מקרה שאותו יום בדיוק אמור להיות תאריך היסטורי עבור תרבות המוזיקה האלקטרונית בישראל. סמנו את התאריך - יום חמישי, ה-4 באפריל 2013. אנחנו רוצים להאמין שהטקסט הזה יהיה רלוונטי גם לאחר החלטת השופט.
***
לתואר רזידנט יש משמעות מכריעה בתרבות המועדונים. הרזידנט הוא תקליטן שבניגוד לאמנים משתנים המתארחים מדי פעם, מתקלט בקביעות באותו מועדון ומפתח מערכת יחסים עמוקה ואינטימית עם הקהל. זהו קשר שהעוצמות שלו מעלות את החוויה המועדונית לדרגה גבוהה יותר של רוחניות.
לא כל אחד יכול להיות רזידנט. התפקיד הזה דורש עומק מוזיקלי עצום, כריזמה משמעותית וכישרון נדיר שיכול לסחוף אחריו קהל גדול. אבל יותר מהכל, הרזידנט של ימינו הוא מנהיג קהילתי שדומה במובנים רבים לשמאן של העבר. בתרבות העתיקה, נחשב השמאן לאדם שניחן ביכולת לתקשר עם עולם הרוחות ושתפקידו לרפא את הקהילה בעזרת כוחות המוזיקה והריקוד. ברגעיה הגדולים, מצליחה תרבות המועדונים המודרנית לשחזר דפוס עתיק זה שמקורו אלפי שנים אחורה בתרבות האנושית. מניו יורק של שנות ה-70 עם דיוויד מנקוזו בלופט, דרך שנות ה-80 בשיקגו עם רון הארדי במיוזיק בוקס, לונדון בשנות ה-90 עם דיג'יי הארווי במיניסטרי אוף סאונד, ועד לברלין של שנות האלפיים, עם בן קלוק, מרסל דטמן וחבריהם בברגהיין - כל המועדונים החשובים בהיסטוריה הונהגו בידי רזידנטים קבועים שתפקדו כשמאנים מודרניים, מובילים את הקהילות שלהם לרגעים של עוצמה וקסם שיישארו חקוקים לתמיד במוחם של אלפי אנשים.
ב-8 בנובמבר 1992 נפטר התקליטן לארי לאבן. לאבן היה הרזידנט של המועדון הניו יורקי המיתולוגי הפאראדייס גאראז', המקום שהיה מקור ההשראה העיקרי של מועדון הבלוק ושנחשב בעיני רבים לאב הטיפוס של מועדון הלילה המודרני. באותו יום בדיוק, 20 שנה מאוחר יותר, נחת בתל אביב אדם שהתחיל את דרכו כרקדן צעיר במועדון האגדי של לארי. לבחור הפורטוריקני הצעיר קראו דיוויד מוראלס, וכמה שנים לאחר מותו של לאבן, הוא הפך לסופרסטאר די.ג'יי הראשון בהיסטוריה, זכה בפרס הגראמי על עבודתו כמפיק ועבד עם אינספור כוכבי על כמו וויטני יוסטון, מייקל ג'קסון ואחרים.
מוראלס, שהגיע לבלוק בעקבות המלצתו החמה של לואי וגה, הצליח להפתיע אותנו. ציפינו לסט של קלאסיקות דיסקו והאוס אבל מה שקרה באותו ערב היה קצת שונה - מוראלס הצליח לקחת את המועדון, ובאמצעות כישוף שלא הכרנו לפני כן, להפוך אותו למשהו אחר. חייתי יותר, שבטי יותר, קלאבי יותר. השאזאם היה חסר אונים מול הארסנל הסודי של קטעים מקוריים שמעולם לא פורסמו ושמילאו את האוויר בעוצמה מבעבעת של אסיד ואנדרגראונד טכנו, מלווים בשכבות של אקפלות ומקצבים שבטיים עמוקים. תוך שימוש בעבודת ווליום ואיקיו וירטואוזית, פירק מוראלס את הקטעים לרבדים נפרדים של ביטים וסאונד, רק כדי לחבר אותם שוב בצורות חדשות ומפתיעות. אפילו הקלאסיקות שכן היו שם, נשמעו כאילו עברו למימד אחר, ביחד איתנו, והתחברו לסימפוניה אלקטרונית שהשאירה את הרחבה על גחלים לאורך שעות ארוכות. השרירים, הקעקועים, הכריזמה הבלתי ניתנת לערעור על העמדה והצרחות שלא הפסיקו על הרחבה, העבירו מסר שלא משתמע לשתי פנים: יש בוס חדש בבלוק.
בסוף המסיבה, כשישבנו בעיניים בורקות במשרד של המועדון לשיחה ארוכה ומרגשת שלוותה בלא מעט צמרמורות, היה ברור לשני הצדדים שזוהי תחילתה של ידידות מופלאה. מוראלס, שזיהה בבלוק המשך ישיר לשושלת שהוא עצמו היה דמות כל כך מרכזית בה, סיפר לנו על הרזידנסי המפורסם שלו במועדון הסטריאו במונטריאול. משנת 2001 ובמשך כמעט עשור, ביום שבת האחרון של כל חודש, התאספו כאלף מעריצים מושבעים ברחבה של המועדון הקנדי, כדי לחוות מסע מוזיקלי של 16 שעות רצופות, מוגש בידי אחד מהתקליטנים הגדולים בהיסטוריה. מוראלס הפך להיות לאחד מהבעלים, השקיע סכומי עתק בבניית מערכת הסאונד המהוללת של המקום והנהיג את הסטריאו לעשור מופלא שגרר השוואות מתבקשות לפאראדייס גאראז' האגדי. סאונד. מוזיקה. קהילה. המשכיות. כל מילות הקסם התחברו כדי ליצור את הגביע הקדוש של תרבות המועדונים.
באותו בוקר, במשרד של הבלוק, הבנו עד כמה אנחנו דומים ואיך במשך שנים הלכנו בשני מסלולים מקבילים שמובילים לאותו המקום. 20 שנה אחרי מותו של לארי לאבן, שהתחיל את המסע הזה לפני שנים בניו יורק, שני המסלולים האלה התחברו לדרך אחת.
אנחנו גאים ומתרגשים להכריז על תחילתו של עידן חדש במועדון הבלוק ובסצינה המקומית: עידן הרזידנטים.
בפעם הראשונה בהיסטוריה של הסצנה בישראל, יש לנו רזידנט בינלאומי רשמי! זוכה פרס הגראמי, תקליטן ומפיק-העל דיוויד מוראלס, בחר במועדון הבלוק להיות המקום בו ימשיך את המסורת הארוכה והמפוארת של השמאנים המודרניים. ביום חמישי ה-4 לאפריל 2013, הוא יגיע למסיבה הראשונה במסגרת הרזידנסי החדש וינגן סט סולו מתחילת הערב ועד סופו. מוראלס יחזור לנגן בקביעות אחת לחודשיים-שלושה.
המסיבה הזו תהיה גם המסיבה הראשונה בליין חדש בשם המתבקש: "רזידנטס". וכן, אתם יכולים להבין לבד שיהיו עוד הפתעות בהמשך.
עכשיו תעצמו את העיניים לשנייה אחת ותבקשו עבור כולנו שכך בדיוק יהיה!
קודם כל מאוד מקווה שהמועדון יצליח במאבקו ולא ייסגר. יש משהו כיפי במועדון ריקודים שמנגנים בו מוסיקה מסויימת ושי בו חברים קבועים ואנשים חדשים שמצטרפים אליו. אני אישית אוהבת מועדון שבו המוסיקה מגוונת, אך מוסיקה אלקטרונית גם אהובה עליי. שוב הצלחה במאבקכם.
השבמחק